העבודה היא חלק מסדרה בה מופיע מוטיב השטיח בחיבורו עם הטבע, ומערכת היחסים שלו עם הגוף. היצירה עוסקת בדימוי הגשמי של השטיח, שמדגיש את הנוכחות הפיזית של האובייקט ואת הנוכחות הדומיננטית בה נבדל השטיח משאר החפצים בבית בו גדלה האמנית באמצעות תלישתו ממקומו הטבעי והצבתו במקום אחר, בהתבסס על המושג "המרחב ההטרוטופי" של פוקו, השטיח הופך ניטרלי. את נוכחותו באותן סצנות מבוימות החליפה הנוכחות של הגוף הנשי. מעין היפוך תפקידים בין האובייקט לסובייקט.